<h1>שאילתות פרשת קרח שאילתא קל"ב</h1>
<h2>דף מו:</h2>
וכד מפריש מיבעי ליה לאפרושי ממובחר דיליה דכתיב כל חלב ואי אפריש מן הרע על היפה תרומתו תרומה מנה"מ אמר רבי אילעאי דאמר קרא לא תשאו עליו חטא בהרימכם את חלבו ממנו אם אינו קדוש נשיאת חטא למה מיכן לתורם מן הרעה על היפה תרומתו תרומה.
<h2>דף נח:</h2>
ברם צריך למימר אילו היכא דקא יהיב לה תרומה לכהנת ואמר לה איקדשי לי בגוה אי נמי לכהן וא"ל מיקדשא לי ברתך מי הוו קידושי אי לא מי אמרינן כיון דממונא דכהן הוא ולאו ממונא דידיה הוא לא הוו קידושי או דילמא כיון דאית ליה טובת הנאה בגוה דאי בעי למר יהיב לה ואי בעי למר יהיב לה כממונא דידיה הוא והוו קידושי ת"ש דתנן [נדרים פ"ג:] קונם כהנים ולוים נהנין לי יטלו בעל כרחו קונם כהנים אלו ולוים אלו נהנין לי יטלו אחרים [שם פ"ד:] וקשיא לן יטלו בעל כרחו דלאו ממונא דידיה הוא ולא מצי אסר לה עלייהו אלמא טובת הנאה אינה ממון וקא תני כהנים אלו ולוים אלו נהנין לי יטלו אחרים אבל אינהו אפילו בעל כרחו נמי לא שקלי אלמא טובת הנאה ממון והו"ל ממון דידיה ומצי אסר לה עלייהו אמר רב יוסף לא קשיא הא ר' והא ר' יוסי בר' יהודה דתניא [קידושין נ"ח:] הגונב טבלו של חבירו משלם דמי כולו דברי רבי ר' יוסי בר' יהודה אומר אינו משלם אלא דמי חולין שבו רבא אמר לעולם טובת הנאה ממון רישא היינו טעמא יטלו בעל כרחו כיון דקא אסר לה אכולהו כהנים קא משוי לה עפרא בעלמא ולישווייה עפרא לא קניא ליה והילכתא כרבא דאמר דטובת הנאה ממון.
